המרכז הישראלי לגישור ובוררות גאה בכך, שדעתם של מומחים, שמכהנים כבוררים במרכז, התבקשה ע״י משרד המשפטים – במסגרת ניסוח תקנות סדרי הדין בעניין בוררות מסחרית בין-לאומית, להלן:

דברי הסבר לתקנות:

לתקנה 1

מוצע לקבוע סעיף פרשנות לפיו משמעות המונחים בתקנות המוצעות תהיה כמשמעות הנודעת להם בחוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית, התשפ״ד-2024 (להלן – החוק), ובתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט-2018 (להלן – תקנות סדר הדין האזרחי), אלא אם יש כוונה אחרת המשתמעת מסעיפי התקנות.

לתקנה 2

מוצע לקבוע כי בהיעדר הוראה אחרת בתקנות אלו, על סדרי דין בבית משפט בבוררות בין-לאומית בעניין מסחרי יחולו תקנות סדר הדין האזרחי.

לתקנה 3

סעיף 3(ג) לחוק קובע כי בוררות בין-לאומית היא בוררות אשר מתקיים לגביה אחד מהתנאים הבאים: (1) מקום העסקים של הצדדים להסכם הבוררות נמצאים בתחומי שיפוט שונים בעת כריתת ההסכם האמור; (2) מושב הבוררות שנקבע בהסכם הבוררות או מכוחו, או המקום שבו נועד להתבצע חלק מהותי של ההתחייבויות במסגרת היחסים העסקיים בין הצדדים להסכם הבוררות, או המקום שהקשר שלו לנושא הסכסוך בין הצדדים להסכם הבוררות הוא ההדוק ביותר – נמצא מחוץ לתחום השיפוט בו נמצאים מקומות העסקים של הצדדים להסכם הבוררות; (3) הצדדים להסכם הבוררות הסכימו במפורש בכתב כי נושא הסכם הבוררות קשור ליותר מתחום שיפוט אחד. מוצע להבהיר שלעניין זה ישראל והאזור לא ייחשבו כתחומי שיפוט שונים.

לתקנת משנה 4(א)

מוצע לקבוע כי בקשות לפי החוק יוגשו לבית משפט המוסמך במקום השיפוט בו מצוי מושב הבוררות, למעט בקשה לעיכוב הליכים לפי סעיף 9(א) לחוק, אשר תוגש לבית המשפט בו הוגשה התובענה. עוד מוצע לקבוע, כי בעלי הדין יהיו רשאים להסכים ביניהם על בית המשפט המוסמך לדון בבקשות לפי החוק כאמור, בכפוף לאמור בסעיף 7 לחוק.

לתקנת משנה 4(ב)

סעיף 3(ב) לחוק קובע כי החוק יחול רק על מושב בוררות שנמצא בישראל, למעט סעיפים 9, 10, 24, 25, 26 44 ו-45 לחוק, שבעניינם יחול החוק גם אם מושב הבוררות נמצא מחוץ לישראל. לפיכך, מוצע לקבוע כי בית המשפט המוסמך לדון בבקשה לפי סעיפים אלו בעניין מושב בוררות הנמצא מחוץ לישראל יהיה בית משפט המחוזי בתל אביב.

לתקנה 5

התקנה המוצעת קובעת סדרי דין להגשת בקשות בכתב ובקשות רשות ערעור בעניין בוררות בין-לאומית בעניין מסחרי.

לתקנת משנה 5(א)

מוצע לקבוע כי בקשה לפי החוק שלא נקבע לה בתקנות אלה סדר דין אחר, תוגש כבקשה בכתב לפי תקנה 54 לתקנות סדר הדין האזרחי ויחולו עליה ההוראות המנויות שם. בכלל זאת, על בקשה שתוגש כבקשה בכתב לפי תקנה זו, משיב יהיה רשאי להשיב בתוך עשרים ימים מיום שהומצאה לו, או בתוך מועד אחר שהורה עליו בית המשפט; בתשובתו יפרט המשיב את טיעוניו ויצרף לה אסמכתאות ותצהיר לאימות העובדות הכלולות בבקשה. כמו כן, הבקשה והתשובה, כל אחת בנפרד, לא יעלו בהיקפן על חמישה עמודים, ובבקשה לסעד זמני על שמונה עמודים; התצהירים המצורפים לא יעלו בהיקפם על שלושה עמודים, ובבקשה לסעד זמני על שישה עמודים.

לתקנת משנה 5(ב)

מוצע לקבוע כי בעל דין המבקש להסתמך על מסמך הנוגע להליך הבוררות בבקשה בכתב כאמור בתקנת משנה (א), יצרף לבקשה את המסמך המקורי או העתק ממנו. כמו כן, מוצע כי תרגום לעברית של מסמך כאמור יוגש על פי הוראה של בית המשפט, בהתאם לקבוע בסעיף 31(ב) לחוק.

לתקנת משנה 5(ג)

מוצע לקבוע כי, על אף האמור בתקנת משנה (ב), צד המבקש מבית המשפט להסתמך על הסכם בוררות לצורך מינוי בורר לפי סעיף 12 לחוק, וכן צד המבקש מבית המשפט להסתמך על פסק בוררות לצורך ביטולו לפי סעיף 43 לחוק, וכן צד המבקש מבית המשפט להסתמך על החלטה למתן סעד זמני לצורך הכרה או אכיפתו לפי סעיף 24 לחוק, יצרף לבקשתו את הסכם הבוררות המקורי או העתק ממנו, או את ההחלטה המקורית על מתן הסעד הזמני או העתק ממנה, לפי העניין, בצירוף תרגומם לעברית.

לתקנה 6

מוצע לקבוע כי בקשה לעיכוב הליכים לפי סעיף 9(א) לחוק תוגש לבית המשפט שבו הוגשה התובענה. כמו כן, מוצע לקבוע כי במידה והבקשה לא נכללה בכתב ההגנה, בעל דין יוכל להגיש את הבקשה כבקשה בכתב לפי תקנה 54 לתקנות סדר הדין האזרחי, בהזדמנות הראשונה ולא יאוחר ממועד העלאת טענות לגופו של הסכסוך, ויחולו ההוראות המנויות בתקנה זו.

לתקנת משנה 7(א)

מוצע לקבוע כי בקשה לביטול פסק בוררות לפי סעיף 43 לחוק תוגש בדרך של בקשה בכתב לפי תקנה 54 לתקנות סדר הדין האזרחי ויחולו עליהן ההוראות המנויות שם. כמו כן, מוצע לקבוע כי הבקשה תפרט את העילה לביטול פסק בוררות מבין העילות המנויות בסעיף 43(ב) לחוק, עליה מבקש בעל הדין להסתמך בבקשתו.

לתקנת משנה 7(ב)

מוצע לקבוע כי תשובה לבקשה לביטול פסק בוררות תוגש בתוך 45 ימים מהמועד בו הומצאה הבקשה למשיב או במועד אחר עליו יורה בית המשפט. זאת, בדומה לקבוע בתקנות סדרי הדין בענייני בוררות, התשכ"ט-1968.

לתקנת משנה 8(א)

מוצע לקבוע כי בקשה להכרה בפסק בוררות או בקשה להכרזתו כאכיף לפי סעיף 44 לחוק יוגשו כבקשה בכתב לפי תקנה 54 לתקנות סדר הדין האזרחי ויחולו עליהן ההוראות המנויות שם. לצד זאת, מוצע לקבוע כי המועד להגשת בקשה להכרה בפסק בוררות או בקשה להכרזתו כאכיף יהיה לאחר התקופה בה פסק הבוררות ניתן לתיקון, בהתאם לקבוע בסעיף 42 לחוק, על מנת שהבקשה להכרה או להכרזה כאכיף תהיה תואמת לפסק הבוררות הסופי בין הצדדים.

לתקנת משנה 8(ב)

מוצע לקבוע כי תשובה לבקשה להכרה בפסק בוררות או תשובה לבקשה לאכוף אותו תוגש בדרך של בקשה לביטול פסק הבוררות, לפי תקנה 7(א) לתקנות אלה, בתוך 45 ימים מהמועד שבו הומצאה הבקשה למשיב או במועד אחר עליו יורה בית המשפט, בדומה לקבוע בחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 ובתקנות סדרי הדין בענייני בוררות, התשכ"ט-1968.

לתקנה 9

מוצע לקבוע כי יום התחילה של התקנות יהיה יום פרסומן.

תקנות בוררות מסחרית בינלאומית דעתם של מומחים, שמכהנים כבוררים במרכז, התבקשה ע״י משרד המשפטים
דעתם של מומחים, שמכהנים כבוררים במרכז, התבקשה ע״י משרד המשפטים 2

כתבות נוספות

21.01.2025
דעתם של מומחים, שמכהנים כבוררים במרכז, התבקשה ע״י משרד המשפטים
01.11.2024
חוק הבוררות המסחרית הבינלאומית, תשפ"ד-2024
21.10.2024
מתלבטים איך להיפרד בצורה מכובדת ובלי להיכנס לקרבות משפטיים? גישור לפרידה וגירושין הוא הדרך האנושית, המהירה והחסכונית לסיים את הזוגיות הרומנטית ולהתחיל שותפות משפחתית חדשה