1. התאמת ADR למציאות הדיגיטלית
הדירקטיבה החדשה מרחיבה במפורש את תחולת ה- ADR וכוללת:
• תוכן דיגיטלי ושירותים דיגיטליים
• סכסוכים בשלב הטרום-חוזי
• סכסוכים חוצי גבולות, לרבות מול סוחרים שאינם מהאיחוד האירופי אך פונים לצרכנים באיחוד
זהו מענה ישיר למציאות שבה סכסוכים נוצרים יותר ויותר אונליין, מעבר לגבולות מדינה ומחוץ למסגרות חוזיות קלאסיות.

2. השתתפות שאינה סמלית עוד
הדירקטיבה מחייבת סוחרים להגיב לגופי ADR בתוך פרקי זמן מוגדרים.
שתיקה איננה עוד אסטרטגיה לגיטימית.
המסר ברור: ADR חייב לפעול בפועל, ולא רק להתקיים על הנייר.

3. מעבר ליישוב סכסוכים טכנולוגי, סקיילבילי ויעיל
הדירקטיבה נפרדת ממגבלות פלטפורמת ה-ODR האירופית הישנה ופותחת פתח ל:
• תשתיות ADR דיגיטליות מתקדמות
• מערכות ברות-חיבור בין מדינות החברות
• טיפול יעיל בהיקפים גדולים של סכסוכים ובתיקים חוצי גבולות
החזון האירופי ברור: יישוב סכסוכים חייב להיות נגיש, מהיר ותואם לשווקים דיגיטליים.

4. למה זה משנה
ADR חדל להיות חלופה "רכה" להליך שיפוטי. הוא הופך לרכיב מרכזי בנגישות לצדק באיחוד האירופי.
לעסקים:
• רף ציות גבוה יותר
• אחריות מוגברת לניהול סכסוכים
• צורך בשותפים מקצועיים ומובנים בתחום ה-ADR
לצרכנים:
• נגישות קלה יותר לסעדים
• זמני הכרעה קצרים יותר
• חיזוק האמון בעסקאות חוצות גבולות

עתיד יישוב הסכסוכים באירופה לא ייבנה רק באולמות בתי המשפט.
הוא ייבנה באמצעות טכנולוגיה, אמון ושיתוף פעולה בין מוסדות, פלטפורמות וגופי ADR מקצועיים.

מדוע גישור הוא הבחירה הנבונה ליישוב סכסוכים?

בעידן שבו מחלוקות מתורגמות במהירות לתביעות והכרעות מתקבלות באולמות בית המשפט, נדמה ששכחנו שיש דרך אחרת, דרך שמחזירה את השליטה לאדם, ומאפשרת לפתור סכסוכים מתוך בחירה, הקשבה והבנה. כאשר מתעורר קונפליקט: זוגי, משפחתי או עסקי, הבחירה הראשונה של רבים היא לפנות לעורך דין ולבית המשפט.

אך כאן צריכה לעלות לכל אדם שאלה: האם באמת נרצה שמישהו אחר יחרוץ את גורלנו, או שנעדיף לקחת שליטה על עתידנו?

ההבדל בין בית המשפט לגישור איננו רק טכני, אלא ערכי, רגשי ואנושי. הוא נוגע בשאלה האם נבחר בפתרון שמוכתב לנו או בדרך שמאפשרת לנו ליצור את הפתרון בעצמנו. נסקור כמה הבדלים משמעותיים:

השופט פוסק והמגשר מאפשר

תפקידו של השופט ברור, להכריע. הוא כבול לדין, לסדרי הדין ולראיות ותפקידו לקבוע מי צודק ומי טועה. השופט מביט אל העבר מה היה, מי אשם ומה ניתן להוכיח.

לעומתו, המגשר מביט אל העתיד. הוא איננו עוסק בשאלה מי צודק, אלא כיצד ניתן לסיים את הסכסוך באופן שרואה את טובת שני הצדדים ומאפשר להם להמשיך הלאה. הוא אינו חורץ את דעתו וכופה אותה על הצדדים, אלא מאפשר לצדדים לבנות הסכמות, לחשוב על פתרונות ולכוון אותם לשיח מקדם וענייני, כשמגשר רואה שיש מקום להציע "הצעת מגשר", הוא יכול להציע והצדדים, לא חייבים לקבל אותה בכלל או בתוספת שינויים. גישור הוא תהליך שמזמין את הצדדים לבחון את הצרכים האמיתיים שמאחורי העמדות ולהגיע להסכמות יציבות וברות קיימא.

ה"אמת המשפטית" לעומת ה"אמת העובדתית"

בבית המשפט האמת נבחנת דרך עדויות, מסמכים, סדרי דין, חוקים וראיות. זו "האמת המשפטית", אך אמת זו אינה תמיד זהה לאמת העובדתית ולעיתים אינה מקדמת את חקר האמת או את עשיית הצדק. בגישור, המגשר מקפיד לתת מקום לכל אחת מהאמתות. כל צד משתף מנקודת מבטו על השתלשלות המקרה ויכול לשתף גם בתחושותיו, כיצד ראה את הדברים מנעליו. בדרך זו שני הצדדים יכולים להכיר בעוד זוויות של הסכסוך ובעזרת המגשר להגיע לפתרון שמתחשב בצדדים ולוקח בחשבון את החוויות השונות שעברו.

מנצח אחד או שיתוף פעולה

בבית המשפט תמיד יש צד מנצח וצד מפסיד. לעיתים שניהם יוצאים מותשים, מתוסכלים ומרוקנים רגשית וכלכלית. גם פסק דין סופי אינו מבטיח שקט נפשי. פסק דין רק שם סוף למאבק, מבלי לפתור אותו באמת. בגישור לעומת זאת, המאבק הופך לתהליך של שיתוף פעולה. המטרה איננה לנצח את הצד השני, אלא להבין, ליצור ולפעמים גם לחמול, להתחשב ולסלוח. יש מקרים שבהם דווקא בגישור מתחילה מערכת יחסים חדשה. במקום להילחם על "מי יקבל יותר", הצדדים לומדים "להגדיל את העוגה" ולמצוא פתרונות שמועילים לשניהם גם יחד.

מה במרכז האדם או המחלוקת

בעוד שבבית המשפט מתמקדים בהכרעת המחלוקת, בגישור מתמקדים באדם. התהליך נבנה סביב הדיאלוג, סביב היחסים, סביב היכולת של כל אחד לקחת אחריות ולבחור את הדרך בה יסתיים הפרק הזה בחייו. המגשר אינו שופט את הצדדים אלא מאפשר להם לראות זה את זה, להבין את עצמם מחדש ולבחור תוצאה נכונה לשניהם לא רק על פי החוק, אלא גם על פי הצרכים, הרצונות והיכולת של כל צד.

מתי בית המשפט הוא בכל זאת הבחירה הנכונה?

יש מקרים שבהם גישור אינו מתאים, למשל כאשר מתקיימת אלימות, פערי כוחות קיצוניים או צורך בהגנה משפטית מיידית. אך גם אז, ההבנה שהגישור עוסק בבני האדם ואילו בית המשפט עוסק בעובדות, מאפשרת לבחור באופן מושכל יותר את הדרך הנכונה לכל סכסוך.

באחד התיקים שליוויתי, שני אחים הסתכסכו על ירושה. ההליך המשפטי כבר היה בעיצומו וכתבי הטענות החריפו את הקרע ביניהם. לאחר שהגיעו אליי לגישור, הצליחו להניח את ההאשמות בצד ולנהל שיח ענייני. ברגע שהקשיבו זה לזה, נוצרה פתאום הבנה. מתוך שיחה רגועה ופתוחה הם הגיעו להסדר שכלל לא רק חלוקה של הנכסים, אלא גם הקמת קרן מלגות ע"ש הוריהם מתוך החלק שנותר במחלוקת. כך, מעבר לחלוקה, הם עשו מעשה ערכי, נתנו מקום של כבוד להוריהם ויצרו מודל של נתינה לילדיהם. לפתרון כזה קשה מאוד להגיע בבית המשפט; הוא צומח מתוך דיאלוג, כבוד ורצון אמיתי לסיים בדרך שמחברת ולא מפרידה.

הבחירה בין הליך משפטי לגישור היא למעשה בחירה בין ויתור על השליטה לבין לקיחתה בחזרה. בית המשפט יחליט במקומכם; הליך הגישור יאפשר לכם להחליט בעצמכם.

גישור הוא לא רק אלטרנטיבה להליך המשפטי, הוא שינוי תודעתי. הוא מזמין אותנו לראות את האדם שמולנו, לזהות את הצרכים שמאחורי הכעס ולהחליף מאבק באחריות. זהו תהליך שמחבר בין היגיון ללב, בין חוק לאנושיות, בין צדדים לסיפור משותף. במרכז הישראלי לגישור ובוררות אנחנו רואים מדי יום כיצד סכסוכים הופכים להזדמנות לצמיחה, להבנה ולשלום פנימי, לא רק בין צדדים, אלא גם בתוך כל אחד מהם.

אם אתם עומדים בפני מחלוקת זה הזמן לבחור בדרך שמביאה אתכם לשקט אמיתי, לא רק לפסק דין.

על הכותבת:

עו"ד אדוה ננטל, בוגרת תואר ראשון ושני במשפטים (LL.M), מגשרת משנת 2007, מכהנת כיו"ר ועדת גישור במחוז מרכז מטעם לשכת עורכי הדין בישראל, מגשרת מהו"ת מטעם הנהלת בתי המשפט בתחומי משפחה ואזרחי, ונבחרה לדירוג היוקרתי של Dun’s 100 לשנת 2025 בקטגוריית “מגשרת מובילה בתחום המשפחה והירושה”.

עו"ד אדוה ננטל נמנית עם צוות המומחים הבכירים של המרכז הישראלי לגישור ובוררות, ומביאה עמה ניסיון עשיר בפתרון סכסוכים מורכבים, לצד ראייה אנושית ומחויבות למצוינות מקצועית.

דברי הסבר לתקנות:

לתקנה 1

מוצע לקבוע סעיף פרשנות לפיו משמעות המונחים בתקנות המוצעות תהיה כמשמעות הנודעת להם בחוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית, התשפ״ד-2024 (להלן – החוק), ובתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט-2018 (להלן – תקנות סדר הדין האזרחי), אלא אם יש כוונה אחרת המשתמעת מסעיפי התקנות.

לתקנה 2

מוצע לקבוע כי בהיעדר הוראה אחרת בתקנות אלו, על סדרי דין בבית משפט בבוררות בין-לאומית בעניין מסחרי יחולו תקנות סדר הדין האזרחי.

לתקנה 3

סעיף 3(ג) לחוק קובע כי בוררות בין-לאומית היא בוררות אשר מתקיים לגביה אחד מהתנאים הבאים: (1) מקום העסקים של הצדדים להסכם הבוררות נמצאים בתחומי שיפוט שונים בעת כריתת ההסכם האמור; (2) מושב הבוררות שנקבע בהסכם הבוררות או מכוחו, או המקום שבו נועד להתבצע חלק מהותי של ההתחייבויות במסגרת היחסים העסקיים בין הצדדים להסכם הבוררות, או המקום שהקשר שלו לנושא הסכסוך בין הצדדים להסכם הבוררות הוא ההדוק ביותר – נמצא מחוץ לתחום השיפוט בו נמצאים מקומות העסקים של הצדדים להסכם הבוררות; (3) הצדדים להסכם הבוררות הסכימו במפורש בכתב כי נושא הסכם הבוררות קשור ליותר מתחום שיפוט אחד. מוצע להבהיר שלעניין זה ישראל והאזור לא ייחשבו כתחומי שיפוט שונים.

לתקנת משנה 4(א)

מוצע לקבוע כי בקשות לפי החוק יוגשו לבית משפט המוסמך במקום השיפוט בו מצוי מושב הבוררות, למעט בקשה לעיכוב הליכים לפי סעיף 9(א) לחוק, אשר תוגש לבית המשפט בו הוגשה התובענה. עוד מוצע לקבוע, כי בעלי הדין יהיו רשאים להסכים ביניהם על בית המשפט המוסמך לדון בבקשות לפי החוק כאמור, בכפוף לאמור בסעיף 7 לחוק.

לתקנת משנה 4(ב)

סעיף 3(ב) לחוק קובע כי החוק יחול רק על מושב בוררות שנמצא בישראל, למעט סעיפים 9, 10, 24, 25, 26 44 ו-45 לחוק, שבעניינם יחול החוק גם אם מושב הבוררות נמצא מחוץ לישראל. לפיכך, מוצע לקבוע כי בית המשפט המוסמך לדון בבקשה לפי סעיפים אלו בעניין מושב בוררות הנמצא מחוץ לישראל יהיה בית משפט המחוזי בתל אביב.

לתקנה 5

התקנה המוצעת קובעת סדרי דין להגשת בקשות בכתב ובקשות רשות ערעור בעניין בוררות בין-לאומית בעניין מסחרי.

לתקנת משנה 5(א)

מוצע לקבוע כי בקשה לפי החוק שלא נקבע לה בתקנות אלה סדר דין אחר, תוגש כבקשה בכתב לפי תקנה 54 לתקנות סדר הדין האזרחי ויחולו עליה ההוראות המנויות שם. בכלל זאת, על בקשה שתוגש כבקשה בכתב לפי תקנה זו, משיב יהיה רשאי להשיב בתוך עשרים ימים מיום שהומצאה לו, או בתוך מועד אחר שהורה עליו בית המשפט; בתשובתו יפרט המשיב את טיעוניו ויצרף לה אסמכתאות ותצהיר לאימות העובדות הכלולות בבקשה. כמו כן, הבקשה והתשובה, כל אחת בנפרד, לא יעלו בהיקפן על חמישה עמודים, ובבקשה לסעד זמני על שמונה עמודים; התצהירים המצורפים לא יעלו בהיקפם על שלושה עמודים, ובבקשה לסעד זמני על שישה עמודים.

לתקנת משנה 5(ב)

מוצע לקבוע כי בעל דין המבקש להסתמך על מסמך הנוגע להליך הבוררות בבקשה בכתב כאמור בתקנת משנה (א), יצרף לבקשה את המסמך המקורי או העתק ממנו. כמו כן, מוצע כי תרגום לעברית של מסמך כאמור יוגש על פי הוראה של בית המשפט, בהתאם לקבוע בסעיף 31(ב) לחוק.

לתקנת משנה 5(ג)

מוצע לקבוע כי, על אף האמור בתקנת משנה (ב), צד המבקש מבית המשפט להסתמך על הסכם בוררות לצורך מינוי בורר לפי סעיף 12 לחוק, וכן צד המבקש מבית המשפט להסתמך על פסק בוררות לצורך ביטולו לפי סעיף 43 לחוק, וכן צד המבקש מבית המשפט להסתמך על החלטה למתן סעד זמני לצורך הכרה או אכיפתו לפי סעיף 24 לחוק, יצרף לבקשתו את הסכם הבוררות המקורי או העתק ממנו, או את ההחלטה המקורית על מתן הסעד הזמני או העתק ממנה, לפי העניין, בצירוף תרגומם לעברית.

לתקנה 6

מוצע לקבוע כי בקשה לעיכוב הליכים לפי סעיף 9(א) לחוק תוגש לבית המשפט שבו הוגשה התובענה. כמו כן, מוצע לקבוע כי במידה והבקשה לא נכללה בכתב ההגנה, בעל דין יוכל להגיש את הבקשה כבקשה בכתב לפי תקנה 54 לתקנות סדר הדין האזרחי, בהזדמנות הראשונה ולא יאוחר ממועד העלאת טענות לגופו של הסכסוך, ויחולו ההוראות המנויות בתקנה זו.

לתקנת משנה 7(א)

מוצע לקבוע כי בקשה לביטול פסק בוררות לפי סעיף 43 לחוק תוגש בדרך של בקשה בכתב לפי תקנה 54 לתקנות סדר הדין האזרחי ויחולו עליהן ההוראות המנויות שם. כמו כן, מוצע לקבוע כי הבקשה תפרט את העילה לביטול פסק בוררות מבין העילות המנויות בסעיף 43(ב) לחוק, עליה מבקש בעל הדין להסתמך בבקשתו.

לתקנת משנה 7(ב)

מוצע לקבוע כי תשובה לבקשה לביטול פסק בוררות תוגש בתוך 45 ימים מהמועד בו הומצאה הבקשה למשיב או במועד אחר עליו יורה בית המשפט. זאת, בדומה לקבוע בתקנות סדרי הדין בענייני בוררות, התשכ"ט-1968.

לתקנת משנה 8(א)

מוצע לקבוע כי בקשה להכרה בפסק בוררות או בקשה להכרזתו כאכיף לפי סעיף 44 לחוק יוגשו כבקשה בכתב לפי תקנה 54 לתקנות סדר הדין האזרחי ויחולו עליהן ההוראות המנויות שם. לצד זאת, מוצע לקבוע כי המועד להגשת בקשה להכרה בפסק בוררות או בקשה להכרזתו כאכיף יהיה לאחר התקופה בה פסק הבוררות ניתן לתיקון, בהתאם לקבוע בסעיף 42 לחוק, על מנת שהבקשה להכרה או להכרזה כאכיף תהיה תואמת לפסק הבוררות הסופי בין הצדדים.

לתקנת משנה 8(ב)

מוצע לקבוע כי תשובה לבקשה להכרה בפסק בוררות או תשובה לבקשה לאכוף אותו תוגש בדרך של בקשה לביטול פסק הבוררות, לפי תקנה 7(א) לתקנות אלה, בתוך 45 ימים מהמועד שבו הומצאה הבקשה למשיב או במועד אחר עליו יורה בית המשפט, בדומה לקבוע בחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 ובתקנות סדרי הדין בענייני בוררות, התשכ"ט-1968.

לתקנה 9

מוצע לקבוע כי יום התחילה של התקנות יהיה יום פרסומן.

בשנים האחרונות יותר ויותר זוגות בוחרים בגישור ולא במקרה. הליך הגישור מציע דרך אנושית וגמישה יותר שמכבדת את בני הזוג ומעניקה להם שליטה על חייהם וחיי ילדיהם.

הנה עשר סיבות מדוע כדאי לבחור בגישור בתהליך הפרידה:

1. חיסכון כלכלי

תהליך גירושין בבית המשפט יכול להיות יקר מאוד. כל צד משלם לעורך דין מטעמו סכומים נכבדים ובמקרים רבים נוצרים עימותים שמובילים להוצאות כספיות נוספות כמו מומחים. לעומת זאת, בגישור, יש מגשרת אחת שמלווה את שני בני-הזוג, מה שמפחית משמעותית את העלויות הכספיות גם כשהם מזמינים מומחה מוסכם.
בגישור, התהליך לא רק מהיר יותר אלא גם חסכוני בהרבה.

2. הליך מהיר ויעיל יותר

תהליך גישור לרוב נמשך חודשים ספורים בלבד, בניגוד להליכים משפטיים שעלולים להימשך שנים רבות בשל העומס על המערכת המשפטית, דיונים ממושכים וסדרי הדין. גישור מאפשר לזוגות להגיע לפתרון מהיר ויעיל ולסיים את הפרידה במהירות מבלי להיכנס לדיונים אינסופיים בבית המשפט.

3. שליטה מלאה בתהליך

בגישור, בני-הזוג הם אלה שקובעים את הזמנים, הקצב ואת ההחלטות החשובות ביותר. בניגוד לבית המשפט, שבו המערכת קובעת את לוח הזמנים ואת ההכרעות לפי חוקים נוקשים, כאן יש לבני-הזוג שליטה מלאה על העתיד שלהם. בני הזוג מחליטים מה נכון להם ולמשפחתם.

4. שימור יחסים טובים

הליך משפטי נוטה להיות עימותי ולעיתים פוגע במערכת היחסים בין בני הזוג, מה שעלול להותיר צלקות שקשה לתקן, במיוחד כשיש ילדים מעורבים. בגישור, הדגש הוא על שיח מכבד ושיתוף פעולה שמפחיתים את רמת העימות ומסייעים לשמור על יחסים טובים והוגנים, דבר חיוני להמשך חיים משותפים כהורים שימשיכו להיות צוות למען הילדים.

5. נוחות, זמינות ואווירה רגועה

גישור נעשה באווירה נינוחה ורגועה, בניגוד לדיונים הפורמליים והמלחיצים בבתי המשפט. ניתן לקיים את הפגישות בסביבה נעימה או אפילו באונליין, דבר שמאפשר גמישות ונוחות לכל הצדדים. כשהאווירה נעימה, מכילה ומאפשרת קל יותר להתרכז בבניית ההסכמות ובקבלת החלטות משותפות.

6. גמישות בהשתתפות בתהליך

אם אחד מבני הזוג מרגיש שהתהליך אינו מתקדם כראוי, תמיד אפשר להפסיק את הגישור ולעבור לערכאה משפטית. בגישור בני-הזוג לא "נעולים" לתהליך, להבדיל מהתהליך המשפטי, שבו פעמים רבות "אין דרך חזרה" ו"נעולים" בו, עד קבלת פסק הדין.

7. שמירה על סודיות וחיסיון

בגישור, כל מה שנאמר ונדון נשאר חסוי. אם התהליך לא מצליח ועוברים לבית המשפט, שום דבר שנאמר, שהוצג או שהוכן לצורכי תהליך הגישור לא יכול לשמש כראיה בבית המשפט וגם המגשרת לא יכולה להעיד על מה שהיה בתהליך. כך, בני הזוג חופשיים לנהל שיח פתוח וכנה ללא חשש.

8. ליווי בהתאמה אישית

כל זוג הוא עולם בפני עצמו, לכן הגישור מותאם בדיוק לצרכים הייחודיים של בני-הזוג, בניגוד לתהליך משפטי שמתנהל לפי הכללים הקבועים בחוקים היבשים ובפסיקה. בגישור אפשר להתאים את ההסכמות למצב המשפחתי, הכלכלי והרגשי, כך שכל צד יקבל פתרון מותאם שמקובל עליו ועל הצד השני.

9. ניטרליות של המגשרת

המגשרת אינה מחליטה מי צודק ומה נכון, אלא תפקידה לעזור לבני הזוג להגיע להסכמות. המגשרת ניטרלית לחלוטין בתהליך ואינה מייצגת אף אחד מהצדדים. בניגוד לשופט בבית המשפט שמחליט אובייקטיבית על פי החוקים והראיות. המגשרת עוזרת לכם לבנות פתרונות שמתאימים לצרכים האישיים שלכם, בשונה משופט או שמקשיב ומכריע.

10. תוצאה מוסכמת שתקבל תוקף מחייב

בסיומו של תהליך הגישור, המגשרת כותבת את הסכם הגירושין לפי ההסכמות שהושגו בתהליך ולאחר החתימות על הסכם, מגישים אותו לאישור בבית המשפט. כך הוא מקבל תוקף משפטי מחייב ומעניק לבני הזוג שנפרדו שקט נפשי ותחושת ודאות לעתיד.

על הכותבת:

אדוה ננטל, עו"ד בוגרת תואר ראשון ושני במשפטים LLM, מגשרת משנת 2007, מכהנת כיו"ר ועדת גישור במחוז מרכז מטעם לשכת עורכי-הדין בישראל, חברת ועד מנהל בארגון מגשרי ישראל ומגשרת מהו"ת מטעם הנהלת בתי המשפט בתחומים אזרחי-משפחה.

עו"ד אדוה ננטל היא אחת מהמומחים הבולטים במרכז הישראלי לגישור ובוררות, בעלת ניסיון עשיר בפתרון סכסוכים משפטיים מורכבים. היא נמנית עם צמרת המומחים שלנו, ומביאה עמה ידע מעמיק בתחומי המשפט והגישור, לצד מחויבות למצוינות מקצועית.

כאן בדיוק נכנס לתמונה הגישור העסקי, המציע אלטרנטיבה יעילה ואפקטיבית צדדים לפתרון הסכסוך מחוץ לכתלי בית המשפט.

גישור עסקי הוא תהליך של יישוב סכסוכים המערב צד שלישי ניטרלי, המכונה מגשר, המאפשר תקשורת ומשא ומתן בין הצדדים המסוכסכים. המגשר אינו בעל סמכות להכריע בעניין אלא רק מסייע לצדדים להגיע להסדר מוסכם. בניגוד להליכים משפטיים, אשר לעיתים קרובות עלולים להסלים ולפגוע קשות במערכות יחסים עד כדי הגעה למצבים בלתי הפיכים, הגישור מתמקד במציאת מכנה משותף בין הצדדים והאינטרסים שלהם והגעה לפתרונות מועילים ונכונים לשני הצדדים.

הצדדים המסוכסכים צפויים להפיק תועלת רבה מהגישור העסקי. כאשר מתמודדים עם מחלוקת, הצדדים לעתים קרובות רוצים פתרון שלא רק מטפל בדאגות המשפטיות שלהם, אלא גם משמר את היחסים העסקיים המתמשכים שלהם. הגישור העסקי מאפשר להם להשתתף באופן פעיל בתהליך קבלת ההחלטות, ומעניק להם תחושה של שליטה ובעלות על התוצאה. גישה שיתופית זו מטפחת סביבה חיובית ובונה יותר, וסוללת את הדרך להזדמנויות עסקיות ושותפויות עתידיות.

כמו כן, הגישור העסקי מעניק לצדדים סודיות ופרטיות. בניגוד להליכים בבית המשפט, שהם פומביים, הליך הגישור הוא חסוי. הדבר מאפשר ללקוחות לדון בפתיחות באינטרסים שלהם מבלי לחשוש מפגיעה במוניטין או בחשיפת מידע עסקי רגיש. סודיות היא בעלת ערך רב במיוחד בתעשיות תחרותיות מאוד כגון בתעשיית היי-טק, שבהן שמירה על יתרון תחרותי היא בעלת חשיבות עליונה.

בנוסף ליעילותו ולסודיותו, הגישור העסקי מקדם גם פתרון בעיות יצירתי. תפקידו של המגשר הוא לאפשר תקשורת פתוחה וכנה בין הצדדים, ולעודד אותם לבחון פתרונות חדשניים שלרב אינם זמינים בהתדיינות המסורתית. על ידי חשיבה מחוץ לקופסה והתחשבות באינטרסים של כל הצדדים המעורבים, גישור עסקי מוביל לתוצאות משביעות רצון לשני הצדדים.

לסיכום, הגישור העסקי מציע אלטרנטיבה יעילה ויצירתית להליכים המשפטיים המסורתיים ויש בו כדי להוביל לפתרון סכסוכים תוך כדי חסכון בעלויות, חסכון בזמן ומתן מענה יצירתי ושלם לכלל הצדדים המעורבים.

לפרטים נוספים צרו עימנו קשר:

https://crc-israel.org/contact/

• info@crc-israel.org
• 077-231-0826

הליכי גישור והצלת נישואין – איך הם קשורים?

הרבה זוגות מגיעים לאי הבנות לאורך הדרך, מהם הם מעדיפים להתעלם ולהשאיר אותם בצד. ברגע שהדבר מתנהל בצורה הזו, נוצרים עוד ועוד פערים בין בני הזוג, עד שהם כבר ממש לא יכולים לסבול אחד את השני. לעומת זאת, ברגע ששמים את הדברים על השולחן ומדברים על הדברים כמו שהם – ניתן לפעמים להניח את המשקעים ולהמשיך עם הפנים קדימה בלב נקי.

במסגרת הליכי גישור זה בדיוק מה שעומד לקרות – אל שני הצדדים המסוכסכים יצטרף המגשר, שיגיע באוזן קשבת וישמור על ניטרליות ואובייקטיביות לאורך כל הדיון, ויעזור לצדדים להבין אילו השלכות עומדות להיות לצדדים בכל דרך שבה יבחרו ללכת. ברגע שהדברים מונחים בצורה כזו והדיון נעשה בצורה מכבדת – לעיתים הצורך בגירושין יורד מהפרק כאופציה ריאלית, ואת מקומו תופסות הבנות חדשות שמאפשרות חיי נישואין מאושרים וחדשים.

איך ניגשים להליכי גישור?

לגשת להליכי גישור הוא צעד חכם ביותר שיכול לעזור לכם להתמודד עם הבעיות שלכם עוד לפני שאתם בוחרים לעשות צעד דרסטי כמו להתגרש. מה שכן, חשוב לבחור בהליכי גישור איכותיים שאכן יוכלו לעזור לכם להפיק את המיטב מהם.

אנחנו במרכז הישראלי לגישור ובוררות מזמינים אתכם ליצור איתנו קשר ולתאם לעצמכם הליך גישור קצר, יעיל ואיכותי, שממנו תוכלו לצאת כזוג חדש, אוהב, מאמין ותומך.

המפתח להצלחת העסק שלכם

עבודה משותפת עם בורר היא עבודה שיכולה בהחלט לעזור לעסק שלכם להחיות את עצמו מחדש, ולהימנע מהליכים דרסטים וקיצוניים של סגירת העסק. מפגש עם בורר הוא מפגש משולש שכולל את הבורר ואת שני הצדדים המעורבים בעניין, לצורך הדוגמה אתם והשותפים שלכם. במסגרת המפגש שנעשה כחלק מהליך בוררות שלם תוכלו להעלות בפני הבורר את כל הטענות שלכם ואת כל דרכי הפתרון הרלוונטיות לדעתכם. הבורר ישמור על אובייקטיביות ויאזין בתשומת לב מוחלטת לכל אחד מהצדדים, ולבסוף יבחר בעצמו את דרך הפתרון האידיאלית ביותר בעיניו להמשך הדרך שלכם.

האם החלטת הבורר היא סופית?

אחד מהדברים שחשוב לקחת בחשבון ביציאה להליך בוררות הוא שהבורר יהיה זה שיקבל את ההחלטה עבורכם בסוף הדיון. העניין הזה הוא כבד משקל וחשוב לקחת אותו בחשבון, שכן צד שלא פתוח לרעיון שיצטרך לכבד את הדרך הנבחרת הוא צד שהליך הבוררות לא בהכרח מתאים עבורו, מה שעלול להכשיל בחזרה את הצלחת העסק ולהחזיר אתכם לנקודת ההתחלה.

לכן, חשוב להתייחס להחלטת הבורר כסופית ומוחלטת, על אף שבחלק מהמקרים ניתן לערער עליה ולפתוח את הנושא מחדש.

מעוניינים להיפגש עם בורר איכותי במרכז הישראלי לגישור ובוררות? אצלנו במרכז תוכלו למצוא הליכי בוררות מעולים שיוכלו להציל את העסק שלכם רגע לפני שהוא מתמוטט וקורס. צרו איתנו קשר ונשמח להציע לכם אפשרויות שונות שיעזרו לכם בדרך.