כבר מגיל קטן יצא לנו לשמוע על הליכי גישור שונים שמתקיימים בבית הספר. כאשר שני ילדים מתקוטטים ביניהם בהפסקה, ברוב המקרים יוצע להם הליך גישור שמתבצע על ידי תלמידים משכבות הגיל הגבוהות יותר, או על ידי המורים. הליכי הגישור נועדו לגשר על הפער שנוצר בין שני הצדדים, ולכן במאמר הקרוב ננסה להבין ביחד באילו מצבים הליכי גישור יכולים להיות רלוונטים.
מחלוקות יכולות להתעורר בין כל שני צדדים שהם
ברגע שיותר מצד אחד מעורב בעניין מסויים, כבר נפתחת אפשרות למחלוקות בינו לבין הצד הנוסף שמעורב. נושאים שבהם מעורבים יותר מצד אחד הם נושאים כמו מערכות יחסים זוגיות, ירושה, עסקים, שכנות בבניין או בשכונה, מקום העבודה ועוד.
בכל הסיטואציות האלו, יכולות להתעורר מחלוקות שונות. למשל, במערכות יחסים זוגיות יכול לעלות הרצון לגירושין שיצריך הליך של גישור, בין שני צדדים עסקיים יכולות להתעורר מחלוקות באשר לאופן ניהול העסק ובאשר להחלטות שונות בנוגע אליו, בין שכנים יכולות להתעורר מריבות רבות סביב נושאים כמו רעש, לדוגמה, וגם מספר יורשים, שהם אחים לדוגמה, יכולים להתווכח סביב נושא הירושה שנשארה להם לחלוקה.
איך עובדים הליכי גישור בפועל?
הליכי גישור באים במטרה לעשות סוף למחלוקת, ולהגיע לכדי פתרון שמקובל על שני הצדדים. במסגרת הליכי גישור ייעשה ניסיון להגיע לפשרות, שבהן כל אחד מהצדדים יצטרך לקחת חלק. הליכי גישור בפועל יתקיימו בהשתתפות שני הצדדים ובנוכחותו של מגשר. המגשר תפקידו יהיה להקשיב לטענות של שני הצדדים, ובהתאם להציע להם דרכי פעולה אפשריות. בכל שלב יצטרך המגשר לשמור על ניטרליות מוחלטת, ולא להביע את דעתו את את נטיות לבו ולצודד באחד מהצדדים.
הליכי גישור מגיעים לסיום כאשר שני הצדדים לוקחים בחשבון את מגוון ההשלכות שיכולות לנבוע מדרכי הפעולה השונות, וכאשר כל אחד מהם עושה צעדים לקראת הגעה לעמק השווה עם הצד השני. מאותו הרגע שבו התקבלה ההחלטה, השותפות, בין אם הזוגית, העסקית ועוד, תוכל לצאת לדרך חדשה שתביא איתה התנהלות שונה שמקובלת על שני הצדדים, כאשר היא נקייה לגמרי ממחלוקות.