יש שלב מסויים בחיים שבו אנחנו עוברים מלהיות עצמאיים ובודדים בעולם, לאנשים שנמצאים בתוך שותפות. בין אם השותפות נולדת מתוך מערכת יחסים זוגית, מתוך שותפות עסקית, מתוך יחסי שכנות ועוד – לשותפות הזו יש השפעה גדולה על החיים שלנו. השותפות הזו יכולה להיות מוצלחת, ואז יוכל כל אחד מהצדדים להנות ממנה בצורה נהדרת, אך היא עלולה גם להיות לא ממש מוצלחת, ולהוביל את הצדדים לכדי אי הסכמות. על מנת לא לתת לאי ההסכמות האלו להרוס את היחסים ביניכם לבין הצד השני, כדאי לגשת להליך כלשהו של יישוב סכסוכים.
יישוב סכסוכים – מה הכוונה?
בסופו של דבר, כאשר אנחנו נמצאים בסכסוך עם מישהו, התחושות שלנו הופכות להיות לא טובות. סכסוכים הם דבר מכוער, שעלול להוביל לכל מיני הסתעפויות לא ממש נעימות. למשל, כאשר בני זוג נשואים רבים בצורה קיצונית, הם יכולים או לפתור את הריב או עלולים להגיע לכדי גירושין. כאשר שותפים עסקיים מגיעים לאי הסכמה, הם עלולים לסגור את העסק שעליו הם עמלו במשך שנים רבות. כמובן שאלו הן רק דוגמאות קטנות, אבל הרעיון שעומד בבסיסן זהה לכל מערכת יחסים שיש בה סכסוך. אז איך יישוב סכסוכים נכנס לעניין הזה?
יישוב סכסוכים הוא מטריה של מגוון אפשרויות שונות, שמאפשרות לשני הצדדים המסוכסכים לגשת אל שולחן הדיונים, ולפתור את הסכסוך בצורה טובה. יישוב סכסוכים יכול לבוא לידי ביטוי בהליך גישור, בהליך בוררות, במשא ומתן ועוד – כאשר כל שיטה מביאה איתה מאפיינים שונים, שמתאימים לסכסוכים שונים.
ההבדל בין הסוגים השונים של יישוב סכסוכים
אם נסתכל על יישוב סכסוכים מסוג משא ומתן, נגלה שמדובר על דרך שבה שני הצדדים פותרים באופן עצמאי את הסכסוך, ללא גורם מתווך. כאשר מדובר על יישוב סכסוכים מסוג הליך גישור, יצטרך אל הצדדים גם מגשר ניטרלי, שיוכל לסייע להם להבין את ההשלכות של כל דרך פתרון שבה הם ינקטו. הליך בוררות, לעומת זאת, הוא הליך שבו הבורר יהיה זה שיכריע באיזו דרך פתרון על הצדדים לנקוט בהמשך.