בוודאי יצא לכם לשמוע לא פעם על הליכים משפטיים שונים שבהם לוקחים חלק שני צדדים שונים, כאשר רק אחד מהם יזם את המהלך. כן, בית המשפט פתוח בפני דיונים ותביעות שבהם צד אחד תובע את הצד השני, כך שלמעשה אחד מהם מעוניין בהליך ואחד מהם נגרר לתוכו בעל כורחו. לעומת זאת, בכל הנוגע להליכי יישוב סכסוכים שמתבצעים מחוץ לכתלי בית המשפט, כמו בוררות, גישור וכו' – מדובר על הליכים שבהם שני הצדדים צריכים להיות מועניינים, אחרת אין להם כל היתכנות. היום נספר לכם קצת על ההיגיון שמאחורי הסכמת שני הצדדים לגשת להליך בוררות, אז בואו נתחיל.
הליך המחייב את הסכמת שני הצדדים
הליך בוררות הוא הליך שבו הצדדים יושבים לדיון בעניין המחלוקת שלהם יחד עם הבורר. הבורר מצטרף אל הצדדים כצד שלישי לעניין, ומביא איתו אובייקטיביות מוחלטת להליך במטרה לשמוע את דבריהם של הצדדים בצורה קשובה, מתעניינת ואכפתית. לבסוף, יצטרך הבורר לסיים את הליך הבוררות בהחלטה נוקבת וברורה, שלמעשה משקפת את אחת מדרכי הפתרון שעלו על השולחן מטעם הצדדים, ושהוא רואה בה הדרך הטובה ביותר עבורם לחזור למסלול המשותף שלהם.
היות והצד השלישי הוא זה שקובע את הדרך הנבחרת, שני הצדדים מחוייבים להסכים להליך הבוררות מבעוד מועד, ולהבין את ההשלכות שלו. כחלק מהעניין, הם צריכים להבין שהליך הבוררות יסתיים בהחלטה של צד שלישי שאין לו יד ודבר בעניין, וכן לקחת בחשבון שהדרך הנבחרת לא בהכרח תהיה הדרך שהוצעה על ידם.
הליך הבוררות לא יכול להיכפות על אף אחד מהצדדים
מכאן ניתן להבין שהליך בוררות הוא לא הליך שניתן לכפות על אחד מהצדדים. להיפך, לרוב בהסכמי עבודה משותפים, עוד בטרם היציאה המשותפת לדרך, חותמים הצדדים על סעיפים ברורים שמדברים על היום שבו תעלה המחלוקת, ומראש מסכמים שהליך הבוררות יהיה זה שהם יבחרו בו.
אנחנו במרכז הישראלי לגישור ובוררות מזמינים אתכם לעבור הליך בוררות אצלנו, ולהגיע באמצעותו לתוצאות הטובות ביותר להמשך הדרך המשותפת שלכם.
כתבות נוספות
